ד"ר זְמַן רַפֵּא לִי אֶת הַלֵּב

אֵיךְ זֶה קוֹרֶה, שֶׁרַק אֲנִי מִתְאַהֵב

הָאֲוִיר הַקַּר אֶת לִבִּי שׁוֹאֵב

כְּשֶׁגַּעְגּוּעַ שִׁכּוֹר אֶצְלִי מִתְעַרְבֵּב.

 

ד"ר זְמַן, נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי אֲוִיר

מֵאָז שֶׁהָלְכָה, אֶת עַצְמִי לֹא מַכִּיר.

לֹא אוֹכֵל, לֹא שׁוֹתֶה לֹא יָשֵׁן

חוֹשֵׁב רַק עָלֶיהָ וּמִתְחַרְפֵן.

 

חוֹלֵם עָלֶיהָ בַּיָמִים וּבַלֵילוֹת

לֹא יוֹצֵאת לִי מִכָּל הַמַּחְשָׁבוֹת.

הַלֵּב רוֹצֶה אֵלֶיהָ וְהַמּוֹחַ לֹא מֵבִין

הַאִם הִיא רוֹאָה אוֹתִי? הַתַּבְחִין?

 

ד"ר זְמַן קַח מִמֶּנִּי אֶת הָעֶצֶב

הַכְנֵס לְחַיַּי שִׂמְחָה וְקֶצֶב.

כָּל כָּךְ כּוֹאֵב לִי הַלֵּב

לֹא יָכֹל  יוֹתֵר לִהְיוֹת שָׁלֵו.

 

יָצְאָה מֵחַיַּי הָלְכָה עִם אַחֵר

לִבִּי  הָאוֹהֵב עָלֶיהָ לֹא מְוַתֵּר.

ד"ר זְמַן בּוֹא רַפֵּא לִי אֶת הַלֵּב

אֵיךְ זֶה קוֹרֶה שֶׁרַק אֲנִי מִתְאַהֵב.

 

חוֹלֵם עָלֶיהָ בַּיָמִים וּבַלֵילוֹת

לֹא יוֹצֵאת לִי מִכָּל הַמַּחְשָׁבוֹת.

הַלֵּב רוֹצֶה אֵלֶיהָ וְהַמּוֹחַ לֹא מֵבִין

הַאִם הִיא רוֹאָה אוֹתִי? הַתַּבְחִין?

 

ד"ר זְמַן  רַפֵּא  לִי אֶת הַלֵּב

קַח בְּבַקָּשָׁה מִמֶּנִּי אֶת הַכְּאֵב

אֵיךְ זֶה קוֹרֶה, שֶׁרַק אֲנִי מִתְאַהֵב

בְּבַקָּשָׁה , ד"ר זְמַן  רַפֵּא לִי אֶת הַלֵּב.